If you can read modern Hebrew (I can't) these two approaches to
qamats qatan are documented
on this page in the section called "קמץ קטן". (Sorry I don't know how to link directly to that section.) I can (with the help of Google Translate) read modern Hebrew just well enough to know that this is the relevant passage from that section (sorry for the right-to-left issues; I don't know how to "tell" phpBB that these are right-to-left paragraphs):
אמנם יש שיטות שונות לגבי התיבות הראויות לקמץ הקטן: יש תיבות שעל פי כללי הדקדוק ראויות לקמץ קטן,[35] אבל לפי מסורת הקריאה הספרדית הן נקראות בקמץ רחב. וכך כתב הרב ברויאר ב"הנחיות לקורא" בחומש חורב:
אם הקמץ בא לפני חטף קמץ[36] – שלא לְשֵׁם יידוע – או שהוא בא במקום חטף קמץ באות לא גרונית, כגון: קָדָשִׁים (במקום קֳדָשִׁים),[37] שָׁרָשִׁים (במקום שֳׁרָשִׁים), הרי הדעות חלוקות. לפי המסורת הספרדית הרי זה קמץ גדול; ויש אומרים שזה קמץ קטן, כגון: בַּצָּהֳרַיִם, נָעֳמִי, יָעֳמַד, וָחֳלָיִים, כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר, בָּאֳנִיּוֹת (דברים כח סח) – במקום בְּאֳנִיּוֹת.[38]
ובהערה שם לגבי שיטת ה"יש אומרים" ציין הרב ברויאר: "זו דעת החוקרים, והיא מתאימה לכללי הדקדוק והלשון. ואפשר, שמי שקורא בתורה לפני מתפללים בהברה ספרדית שאין בידם מסורת אבות של ספרדים, רשאי לסמוך על השיטה הזאת." עיקר כוונתו של הרב ברויאר לישראלים ממוצא אשכנזי הקוראים בתורה בהברה הישראלית – הבנויה בהגיית הניקוד שבה על בסיס ההגייה הספרדית (להבדיל מן ההברה האשכנזית) אבל איננה זהה לה – שמבחינה בין קמץ גדול לקמץ קטן במקומות האלה לעומת המסורת הספרדית. לדוגמה: בהברה הישראלית אומרים "בַּצָּהֳרַיִם" בקמץ קטן בשתי האותיות – ולא רק בשנייה – ורבים מהקוראים בתורה בבתי הכנסת בישראל ואף בחו"ל נוהגים כך בקריאתם.[39]
אבל למרות שבעלי קריאה רבים בישראל ובתפוצות אימצו את ההברה הישראלית, והם כבר קוראים לפי השיטה הזאת במשך כמה דורות, עדיין לא יצא לאור אף מהדורה של החומש או התנ"ך שבה מסומן הקמץ הקטן כשיטתם.[40] אמנם בשנים האחרונות נדפסו חומשים רבים המציינים קמץ קטן בפונט מיוחד, אבל כולם לפי מנהג הספרדים, וזה כולל גם את ה"תיקון קוראים" מבית הוצאת חורב, הבנוי על שיטתו של הרב ברויאר.[41]
במהדורתנו בצענו סימון מלא לשתי השיטות ביחד בתוך תיעוד הנוסח:
מצד אחד בצענו סימון מלא לקמץ הקטן לפי המדקדקים האחרונים וכללי הדקדוק הנהוגים בימינו. כגון: קמץ קטן לפני חטף קמץ (שלא לְשֵׁם יידוע), וקמץ קטן במקום חטף קמץ באות לא גרונית. קביעת הסימון בשיטה זו נעשתה לפי כל המבנים של הקמץ הקטן המפורטים במאמרו של ורנר ויינברג, "המבנים של הקמץ הקטן" (אנגלית).[42] בכך נציע חידוש מבורך ומתבקש בשביל אותם קוראים רבים שאין בשבילם אף מהדורה אחרת שמסמנת קמץ קטן לפי שיטתם.
מצד שני בצענו סימון מלא לקמץ הקטן לפי המדקדקים הספרדים ומסורת הקריאה הספרדית. כגון: קמץ רחב לפני חטף קמץ (שלא לְשֵׁם יידוע); קמץ רחב אף במקום חטף קמץ באות לא גרונית; וקמץ רחב בכל מקום שיש געיה בכתב־היד.[43]
השיטה הטכנית: תיעוד שתי השיטות באופן מלא יתבצע ע"י השימוש בתבנית:מ:קמץ. בתבנית זו יש שני משתנים עיקריים: האות "ד" (=לפי כללי הדקדוק) והאות "ס" (=לפי השיטה הספרדית). כגון: {{מ:קמץ|ד=קׇדָשִׁים|ס=קָדָשִׁים}} או {{מ:קמץ|ד=וְאׇהֳלִיאָ֜ב|ס=וְאָהֳלִיאָ֜ב}}. רצוננו שהתיוג הקפדני הזה לכל המנהגים יאפשר בעתיד לכל קורא לבחור באופן אוטומטי את השיטה המועדפת עליו.[44]